מבוא
מים, סם החיים, ריתקו זה מכבר מדענים והוגים כאחד. מעבר לתפקידם החיוני בקיום כל צורות החיים הידועות, למים יש תכונה ייחודית שמסקרנת חוקרים כבר עשרות שנים – מה שמכונה "זיכרון המים".
מים יכולים לשמור זיכרון של חומרים שהם באו איתם במגע, גם כאשר חומרים אלה כבר אינם נוכחים פיזית. במאמר זה נחקור את רעיון זיכרון המים, נעמיק במחקר רלוונטי ונדון בהשלכותיו האפשריות על הבריאות.
התיאוריה
התיאוריה של זיכרון המים, הידועה גם בשם זיכרון מים או אפקט זיכרון מים, הייתה פופולרית על ידי האימונולוג הצרפתי ז'אק בנבניסט בסוף המאה ה -20.
בנבניסט טען כי מים יכולים לשמור על "זיכרון" של מולקולות, גם כאשר הן מדוללות עד לנקודה שבה לא נותרו מולקולות של החומר המקורי.
הניסויים של בנבניסט כללו דילול חומר, כמו אנטיגן או הורמון, עד לנקודה שבה כמעט ולא ניתן היה לזהות אותו בתמיסה. לאחר מכן הוא חשף את תאי מערכת החיסון לתמיסות המדוללות מאוד הללו וצפה בתגובות שהצביעו על כך שהתאים "זכרו" את נוכחותו של החומר המקורי. רעיון פרדוקסלי לכאורה זה קרא תיגר על עקרונות היסוד של הכימיה והפיזיקה.
מחקר רלוונטי
המחקר המשיך לחקור את תופעת הזיכרון של המים. כמה מחקרים ניסו לשחזר את ממצאיו של בנבניסט, בעוד שאחרים בחנו מושגים קשורים כגון הומיאופתיה, המסתמכת במידה רבה על הרעיון של זיכרון מים.
מחקר בולט שפורסם בכתב העת "Nature" בשנת 1988 ניסה לשחזר את הניסויים של בנבניסטה, התוצאות נראו מבטיחות.
גם המחקר בתחום ההומאופתיה תרם לדיון בזיכרון המים. תרופות הומיאופתיות כוללות תמיסות מדוללות מאוד של חומרים, והתומכים טוענים כי תהליך "פוטנטיזציה" מפעיל את זיכרון המים כדי לייצר השפעות טיפוליות.
אמוטו מסארו ומסרים מעולם המים
מסארו אימוטו, סופר ומדען יפני, נודע בשל טענותיו בנוגע לזיכרון המים והיענותם לתודעה ולרגשות האנושיים,  בעיקר סביב ניסוייו בגבישי מים.
אימוטו טען כי המבנה המולקולרי של המים יכול להיות מושפע מגורמים חיצוניים שונים, כולל מילים, מוזיקה ורגשות. בניסוייו הוא חשף מים לגירויים שונים, כגון מילים חיוביות ושליליות, ז'אנרים מוזיקליים ותפילות. לאחר מכן הוא הקפיא את המים ובחן את היווצרותם של גבישי קרח תחת מיקרוסקופ.
לדברי אימוטו, מים שנחשפו לגירויים חיוביים, כגון מילות אהבה או מוזיקה יפה, יצרו גבישי קרח מורכבים וסימטריים, ואילו מים שנחשפו לגירויים שליליים, כגון מילות שנאה או מוזיקה דיסוננטית, יצרו גבישי קרח כאוטיים ומעוותים. אמוטו הציע כי ממצאים אלה מראים כי למים יש "זיכרון" והם יכולים להיות מושפעים על ידי כוונה אנושית ורגש.
ד"ר לוק מונטנייה וזיכרון מים:
ד"ר לוק מונטנייה, חתן פרס נובל לרפואה, ערך מחקר הקשור לזיכרון המים. מונטנייה נודעבעיקר בזכות עבודתו פורצת הדרך על גילוי נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV) לאחר הזכייה בנובל הוא נכנס לטריטוריה לא קונבנציונלית של חקירת התכונות האלקטרומגנטיות של המים.
מחקרו של מונטנייה התעמק בתופעת זיכרון המים על ידי בחינת יכולתו של הדנ"א להעביר מידע אלקטרומגנטי למים. הוא הציע כי מולקולות דנ"א יכולות לפלוט גלים אלקטרומגנטיים בתדר נמוך, אשר יכולים להשפיע על המבנה של מולקולות מים. עבודתו של מונטנייה  הוכיחה  כי למים עשויה להיות היכולת לאחסן ולהעביר מידע ביולוגי באמצעות אותות אלקטרומגנטיים.
 
השפעות אפשריות על הבריאות
ההשלכות האפשריות של זיכרון המים על הבריאות הן נושא לעניין רב ולוויכוח. אם מים אכן יכולים "לזכור" את החומרים שהם נתקלו בהם, יכולות להיות להם השלכות עמוקות על תחומים כמו רפואה ומדעי הסביבה.
הומאופתיה: טיפולים הומיאופתיים מבוססים על ההנחה כי חומרים מדוללים מאוד יכולים לרפא מחלות. הזיכרון של מים משחק תפקיד מכריע ביעילות של תרופות הומיאופתיות
השפעה סביבתית: לזיכרון המים יכולות להיות השלכות על איכות המים וזיהום. אם מים יכולים לשמור מידע על מזהמים ורעלים שהם נתקלו בהם, הם עשויים לספק אפיק חדש לניטור ותיקון סביבתי.
תקשורת מולקולרית: למים יש תכונות דמויות-זיכרון, מציעות דרכים חדשות לתאים ולמולקולות לתקשר בתוך הגוף. זה יכול לפתוח אפיקים חדשים למחקר בביולוגיה תאית וברפואה.
זיכרון המים, משפיע עמוקות על הבנתנו את הבריאות, הרפואה ועולם הטבע
  כיצד משנים  זיכרון של מים
הטכנולוגיה הייחודית של שמים למעשה עוסקת בזיכרון של מים.
הטענה של אינפורמציה  של תדר על גבי המים באופן מכוון תוך כדי  מחיקת תדרי חומר  ( זיכרון קודם ) אחרים שאינם בריאים לנו – כגון חומרים רעילים, בקטריות , תדרי אלקטרו מגנטיקה הרסניים  אפילו מילים מחשבות ואמונות שליליות .
הדרך למחוק זיכרון של מים היא למעשה להטעין את המים בזיכרונות חדשים אשר התדר שלהם גובר על התדר הנגטיבי הקודם.
 בדגם ״סופיה״ של שמים מבצעים מספר פעולות כדי לייצר מים עם זיכרון ( אינפורמציה ) מיטבית
 מסחררים כל טיפת מים באנרגיה גבוהה כדי לשנות את המבנה המולקולרי של מים למבנה
הדומה לחלת דבש והיתרונות שלו שהוא מגדיל את הקיבולת של המים לקבל אינפורמציה בחזקת פי תשע לעומת יכולת נשיאת אינפורמציה של  מים רגילים.
מטעינים את המים בתדרים של מתכות יקרות נחושת כסף וזהב שהמים זורמים דרכם 
  1. מטעינים את המים בתדר אלקטרומגנטי של מים מתודרים ממקור מים חיים, בסמלים
  2. ובקריסטלים שונים
  3. משתמשים בקודים של הקבלה וכן באבן שונגייט שסופגת לתוכה תדרים אלקטרו מגנטים מזיקים ומפנה אותם מהמים
  4. מצמידים למים תדרי חומרים שהיו בכדור בימי קדם כגון עץ ומתכות שונות
  5. חיזוק הזיכרון של מי שמים באמצעות שימוש בטקס לריפוי מבוסס תודעה
  
 
Back to blog