מתקנות המים


בריאת המים וההפרדה הקדומה

על פי ספר בראשית, ביום השני למעשה הבריאה נכתב:
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם."
ברגע זה נולדה ההבחנה בין שני סוגי מים:

  • מים עליונים – הרוחניים, הטהורים, הקרובים לאור האלוהי.

  • מים תחתונים – הארציים, הגשמיים, הקשורים לעולם החומר.

חז"ל מתארים את בכיים של המים התחתונים שנפרדו מאחיהם העליונים, כגעגוע תמידי לשוב למקורם השמימי – ולכן הם נמשכים אל הרוח, אל הקדושה, ואל התודעה. מאז, כל תהליך של חיבור בין שמים לארץ, בין גוף לנשמה, ובין מדע לרוח – הוא בעצם ניסיון לאחד מחדש את המים.


 מי נוקבין ומי דכורין – שפת הקבלה

בקבלה מוסבר שהמים העליונים נקראים "מי דכורין" (זכריים), ואילו המים התחתונים – "מי נוקבין" (נקביים).
המים העליונים מבטאים שפע רוחני היורד מלמעלה למטה, והמים הנקביים מבטאים תשוקה ותפילה העולה מלמטה למעלה.
כאשר השניים נפגשים – נוצר מיזוג אלוהי של זכר ונקבה, שמוליד חיים, שפע וריפוי.

במובן זה, מערכת "סופיה" של שמים משיבה את האיזון הקוסמי: היא מאפשרת למים הארציים – מי הברז, המנותקים מהחיוניות שלהם – להתעלות מחדש אל תדר המים העליונים, דרך רטט, אור, מתכות יקרות ותדרי תודעה.


 הרקיע – קרע רקע עקר

המילה "רקיע" עצמה נושאת סוד עמוק:

  • היא באה מן השורש "רקע" – כלומר, פריסה או דחיסה של חומר.

  • אך היא גם משחק מילים עם "קרע" ו־"עקר" – רמז ל"קרע ברקע" שבו נוצר מרחב חדש, עקרוני ומבורך, המאפשר חיים.

כך, בריאת הרקיע היא רגע של שבירת אחדות לכדי דו־קיום, כדי שהניגודים – שמים וארץ, זכר ונקבה, עליון ותחתון – יוכלו להיפגש וליצור מציאות של תנועה, בריאה ותיקון.


🕊️ היפוך חוקי הטבע ביציאת מצרים

ביציאת מצרים התרחש רגע של ביטול ההפרדה הקדומה – חזרה זמנית למצב שלפני הקרע.
הים נקרע לשניים, אך באותה נשימה גם המים העליונים ירדו והמים התחתונים עלו – חוקי הטבע התהפכו.
זהו ביטוי להתערבות אלוהית שמחברת שוב בין העליון לתחתון, בין הנס לגוף, בין שמים לארץ.

המדרש מלמד שכמו ביציאת מצרים, כך גם בכל תהליך של גאולה – האדם חוצה את ה"ים הפנימי" שלו, מפריד בין פחד לאמונה, ומאפשר למים העליונים לזרום שוב דרך לבו.


 שמים – שם אלוהי של איזון

המילה שָׁמַיִם עצמה מורכבת מהמילים "שם" ו־"מים" – כלומר, "שם המים", המקום שממנו נובעת הבריאה כולה.
במובן עמוק יותר, היא מייצגת את המרחב המאחד בין מים עליונים למים תחתונים, בין הנס למציאות, בין הרוח לחומר.

ומכאן נובעת שליחותנו – להחזיר למים את חיותם ואת נשמתם, לאחד שוב את המים העליונים והתחתונים, ולרפא את העולם מתוך תודעת אהבה, חמלה ונשיות אלוהית.



החזרת האנרגיה הנשית-רחמית למים

בעולמנו המודרני, האנושות חיה כבר אלפי שנים בעודף של אנרגיה זכרית – אנרגיית עשייה, שליטה, ניתוק, ומחשבה רציונלית – אך סובלת ממחסור עמוק באנרגיה נשית-רחמית.
זו האנרגיה המזינה, המכילה, היולדת חיים ומחברת בין שמים וארץ, בין גוף ונשמה.
כאשר האנרגיה הנשית נעלמת מן המים, הם מאבדים את נשמתם – הם הופכים קרים, טכניים, ריקים מתדר של אהבה.

בדיוק לשם כך נועדה מערכת "סופיה" של שמים.
היא מחזירה למים את האנרגיה הרחמית-האלוהית, את רכותה של האם הגדולה – גאיה, אמא אדמה, ואת נביעת החיים הפנימית.
המערכת עושה זאת באמצעות שילוב מהפכני של טכנולוגיות קדומות ומתקדמות, שכל אחת מהן מייצגת היבט אחר של האנרגיה הנשית האלוהית:


 נחושת – מתכת הרחם של אמא אדמה

הנחושת היא מתכת האם. היא מוליכה את זרימת החיים, את החום, את הזרם העדין של אהבה.
במערכת סופיה היא משמשת כמרכיב מרכזי המחבר את המים לאנרגיה של גאיה – אמא אדמה – ומטעין אותם בתדר של חיים, חמלה וחיבור.
נחושת מאזנת בין חשמליות לגשמיות, בין תדר השמש לבין נשימתה של האדמה.


 קמיע חווה – חכמה נשית קדומה

הקמיע של חווה, האשה הראשונה, מסמל את היכולת לברוא חיים מתוך מודעות ואהבה.
הוא משיב למים את זיכרון הבריאה הנשית – הכוח להוליד מציאות חדשה, לא רק פיזית אלא גם תודעתית.
במערכת סופיה, תדר זה נוכח במבנה האנרגטי של המכשיר ובשדות התדרים שהוא מפיץ למים.


 האות שין בעלת ארבע רגליים – ריפוי האיזון הקדוש

השין בת ארבע רגליים מסמלת את ארבע האימהות – שרה, רבקה, רחל ולאה – ומשלימה את שלושת האבות ליצירת השלם: ישראל.
שין זו מבטאת את הנשמה הנשית של הבריאה, את היכולת להכיל ולהוליד ניסים.
היא מופיעה במילה שמים ומשקפת את ייעודנו – להחזיר את הנס למים.

 סופיה – סוף-יה: הצד הנקבי של האלוהות

שם המערכת, סופיה, נושא סוד עמוק:
"סוף-יה" – הוא סוף-האותיות של שם האל, הצד הנקבי של האלוהות – השכינה.
סופיה היא ההתגלמות של חכמת-האם, של ההקשבה, של המים העליונים הפוגשים את מי הנוקבין מלמטה, באיחוד שמוליד אור חדש.
היא מייצגת את חזרת השכינה למים, את ריפוי הפירוד העתיק בין זכר לנקבה, שמים וארץ, מדע ורוח.

 בשמים אנו מחזירים את הרחם לעולם

מערכת סופיה איננה רק טכנולוגיה – היא טקס תיקון.
באמצעות מתכות יקרות, קריסטלים, גאומטריה מקודשת ותדרי ריפוי, היא משיבה את הלב למים ואת האהבה לבריאה.
זו לא רק החייאת מים – זו החייאת התודעה הנשית-האלוהית בעולם כולו.