מים חיים לעומת מים רגילים

ההבדל בין מים חיים למים רגילים

הגדרה בסיסית

מים רגילים – מי ברז, בקבוקים, או מסוננים – נראים שקופים וזהים לעין, אך ברמה המולקולרית הם כאוטיים, חסרי סדר ונטולי אנרגיה.
מים חיים, המכונים גם מים מובנים (Structured Water) או מי EZ (Exclusion Zone), הם מים שעברו תהליך טבעי של ארגון מולקולרי – המבנה שלהם הפך לסדור, משושי וטעון אנרגטית. הם מהווים את מצב הצבירה הרביעי של המים – מעבר לנוזל, למוצק ולאדים.

המבנה המולקולרי של מים חיים

חוקרים צילמו מים בקרני רנטגן וגילו תגלית מרעישה:
מולקולות המים מסוגלות להסתדר בשני סידורים שונים המתקיימים זה לצד זה:

מים בצפיפות נמוכה – מולקולות נעות בחופשיות.

מים בצפיפות גבוהה – מולקולות מחוברות בשרשראות צפופות ומוגבלות.

המדען פרופ’ ג’רלד פולק מאוניברסיטת וושינגטון הראה כי בסמוך למשטחים טבעיים (כמו קריסטלים, נחושת, או דפנות התא בגופנו) נוצרת שכבה מסודרת של מים – שכבת EZ.
במבנה זה, מולקולות המים מסתדרות בצורת משושים צפופה, הדוחה מתוכה את כל הזיהומים והמומסים. התוצאה – מים נקיים, טעונים אנרגטית ומלאי חיים.

מים שהם סוללה חיה

לפי פרופ’ פולק, מי EZ אינם רק נקיים – הם גם טעונים חשמלית
השכבה הזו נושאת מטען שלילי, בעוד שהמים הרגילים שמסביבה נושאים מטען חיובי. נוצר בכך מתח חשמלי – ממש כמו סוללה ביולוגית זעירה
כאשר נחשפים המים לאור – במיוחד לאור אינפרה-אדום – הסוללה הזו נטענת, והמים הופכים למוליכים של אנרגיה זמינה לתאים
במילים אחרות – אור ומים חיים הם הדלק של הגוף

תנועת החיים – הוורטקס

פרופ’ אמיליו דל גווידיצ’ה מהמכון הלאומי לפיזיקה גרעינית באיטליה גילה שמולקולות מים נעות בתנועה מתואמת, כמו ריקוד קוונטי מסתובב.
כאשר מים נעים בסחרור – תנועה טבעית של נהר, מעיין, או טכנולוגיית וורטקס כמו במערכת Sophia של שמים – הם חוזרים למצבם המקורי: מאורגנים, אנרגטיים, ומלאי תדר חיים.

מים חיים בגופנו

כ-99% מהמולקולות בגוף האדם הן מולקולות מים.
כאשר המים בתאים שלנו מאבדים את המבנה המסודר, מתערערים תהליכים חיוניים: תקשורת בין-תאית, ריפוי, זרימת אנרגיה וחמצון תקין.
מים חיים מחזירים לגוף את יכולת ההתחדשות הטבעית שלו – הם תומכים במערכת החיסון, במערכת העצבים, בתפקוד המוח, ובמערכת העיכול.
זו הסיבה שאנשים ששותים מים מובנים מדווחים על בהירות מחשבתית, חיוניות מוגברת ושינה עמוקה יותר.