מתכות כבדות במי שתייה: סכנות, בדיקות ביתיות ומקצועיות והמלצות - כל מה שצריך לדעת
מהן מתכות כבדות ולמה הן מסוכנות
מתכות כבדות הן יסודות מתכתיים בעלי משקל מולקולרי גבוה, הידועים ביכולת שלהם להצטבר בגוף ולגרום לנזקים בריאותיים חמורים. מתכות אלו כוללות בין היתר עופרת, כספית, קדמיום, ארסן, אלומיניום, ברזל, נחושת וניקל[1][2][3]. חשיפה מתמשכת למתכות כבדות עלולה לגרום לפגיעות במערכת העצבים, הכליות, הכבד, מערכת החיסון, ואף למחלות כרוניות וסרטן[
]. ילדים, נשים בהריון ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת נמצאים בסיכון גבוה במיוחד].
אילו מתכות כבדות עלולות להימצא במי השתייה
· עופרת: מסוכנת במיוחד לילדים, פוגעת בעצמות, בכליות, בכבד ובמוח, ועלולה לגרום לבעיות התפתחותיות.
· כספית: פוגעת במערכת העצבים והכליות.
· קדמיום: גורם לנזק לכליות, לעצמות ולמערכת העצבים.
· ארסן עלול לגרום לבעיות עור, סרטן, ופגיעות בכבד[.
· נחושת: פוגעת במערכת העיכול, הכבד והכליות.
· ברזל עודף ברזל עלול לגרום לעייפות, חולשה ופגיעה בכבד.
· אלומיניום, ניקל, אב: בריכוזים גבוהים עלולים להיות רעילים.
מהן הסכנות הבריאותיות של מתכות כבדות במים
נוכחות מתכות כבדות במי שתייה מעל רמות מסוימות עלולה להוביל להצטברות בגוף ולפגוע בבריאות הציבור. בין ההשפעות הבריאותיות: מחלות לב וכלי דם, פגיעות נוירולוגיות, סרטן, פגיעה בפוריות, פגיעות בכליות, לחץ דם גבוה ופגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים[]
אילו בדיקות קיימות לגילוי מתכות כבדות במים
בדיקות ביתיות
· ערכות כימיות פשוטות: מבוססות על שינוי צבע ומאפשרות זיהוי של עופרת, נחושת וברזל. אמינותן מוגבלת, לא מזהות רמות נמוכות או מתכות נוספות, ותוצאותיהן מושפעות מגורמים pH, כלור ועכירות[.
· פוטומטר פלורסנטי ביתי: מכשירים דיגיטליים מתקדמים המאפשרים זיהוי של מתכות מסוימות (תלוי בדגם). אמינותם גבוהה יותר מערכות פשוטות, אך יקרים ולא תמיד זמינים לכל סוגי המתכות.
· הזמנת דיגום מקצועי לבית: דוגם מוסמך אוסף דגימה מהברז ושולח למעבדה מוסמכת. השיטה הביתית האמינה ביותר, אך אינה "עצמאית" לחלוטין.
מגבלות הבדיקות הביתיות:
· מזהות רק חלק מהמתכות בעיקר עופרת, נחושת וברזל
· אינן מאושרות ע"י משרד הבריאות.
· רגישות נמוכה – לא מזהות רמות מסוכנות נמוכות].
בדיקות מקצועיות במעבדה
· בדיקות מעבדה מוסמכות: מתבצעות במעבדות מאושרות ע"י משרד הבריאות (כגון "אמינולאב", "גלית"), תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות (כגון ICP-MS) המאפשרות זיהוי רמות מזעריות של עשרות מתכות, כולל כספית, קדמיום, ארסן, כרום ועוד[.
· דיגום מקצועי: מתבצע ע"י דוגם מוסמך, תוך הקפדה על תנאי דיגום, שינוע ואחסון הדגימה.
· אמינות גבוהה: תוצאות מדויקות, מפוקחות ומאושרות לשימוש רשמי. מאפשרות איתור סיכונים גם ברמות נמוכות במיוחד.
יתרונות
· אמינות ורגישות גבוהות.
· כיסוי רחב של כל המתכות הרלוונטיות.
· תוצאות קבילות משפטית ורשמית.
חסרונות
· עלות גבוהה יותר 500–1,500 ש"ח
· זמן המתנה לתוצאות 3–7 ימים
מה בודקים משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה
· ניטור שוטף של מקורות המים הציבוריים, כולל דיגום שנתי ובדיקות מעבדה ל-12 מתכות כבדות לפחות[8][6].
· בדיקות סדימנטים במקורות מים טבעיים ונחלים.
· הגדרת רמות מקסימום מותרות לכל מתכת במי שתייה, בהתאם לתקינה בינלאומית[.
· הגברת פיקוח באזורים בסיכון ליד מפעלים, תשתיות ישנות וכו'.
השוואה בין בדיקות ביתיות למעבדתיות
פרמטר |
בדיקות ביתיות |
בדיקות מעבדה מקצועיות |
אמינות |
נמוכה-בינונית |
גבוהה (תקפות מדעית) |
רגישות |
מוגבלת (רק רמות גבוהות) |
גבוהה (מיקרוגרמים לליטר) |
סוגי מתכות |
מוגבל (בעיקר עופרת/נחושת) |
כל המתכות הרלוונטיות |
אישורים |
ללא אישור רשמי |
מאושרות ע"י משרד הבריאות |
עלות |
100–500 ש"ח |
500–1,500 ש"ח |
זמן לתוצאה |
מיידי-שעות |
3–7 ימים |
המלצות לשמירה על איכות המים בבית
· הזמנת בדיקת מעבדה מוסמכת אחת לתקופה, במיוחד בבתים עם צנרת ישנה או בקרבת אזורים תעשייתיים.
· הימנעות משתיית מים עכורים או בעלי טעם/ריח חריג[].
· החלפת צנרת ישנה (בעיקר ממתכות מסוכנות).
· התקנת מסננים מאושרים במידת הצורך ובדיקת תקינותם באופן שוטף.
סיכום
בדיקות ביתיות למתכות כבדות במים עשויות לשמש ככלי ראשוני בלבד, אך אינן מהוות תחליף לבדיקה מקצועית במעבדה מוסמכתלניטור אמין ולשמירה על הבריאות, מומלץ להסתמך על בדיקות מקצועיות, במיוחד כאשר יש חשש לחשיפה למתכות מסוכנות או כאשר קיימים סימנים מחשידים באיכות המים
שאלות נפוצות (FAQ)
האם ניתן לזהות מתכות כבדות במים לפי טעם או ריח
לא. רוב המתכות הכבדות אינן ניתנות לזיהוי בחושים, ולכן בדיקות הן הדרך היחידה לאיתורן.
האם מים מותפלים בישראל מכילים יותר מתכות
לא בהכרח; אך הם עלולים להיות קורוזיביים יותר ולשחרר מתכות מהצנרת, ולכן חשוב לבדוק גם מים מותפלים[.
מה עושים אם מתגלה זיהום מתכות במים
יש להפסיק את השימוש במים, לדווח לרשות המקומית ולפנות לייעוץ מקצועי
המאמר נכתב על בסיס מקורות משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, ומחקרים עדכניים
1. https://he.wikipedia.org/wiki/מתכות_כבדות
2. https://www.carmelica.co.il/כתבות-בריאות/בדיקת-מתכות-כבדות-מטרות-שיטות-ומחקרים/
3. https://www.nhw.co.il/מתכות-מסוכנות-במי-ברז.html
4. https://infospot.co.il/n/Israeli_Research_The_concentration_of_metals_in_desalinated_water_is_not_higher_than_groundwater
5. https://www.ynet.co.il/article/4936341
6. https://www.gov.il/BlobFolder/reports/child-exposure-heavy-metals/he/files_publications_units_environmental_health_Heavy_metal_Kids.pdf
7. https://galit.co.il/מים/בדיקת-גילוי-מתכות-כבדות-במי-שתייה/
8. https://www.gov.il/he/pages/survey_hvmetals_drinkingwater